פסק-דין בתיק דמ"ש 56461-01-11

פתיח

1.          עניינה של תובענה זו בשאלה, האם זכאית גב' סוויסה (להלן: התובעת), לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, עקב נסיבות הפסקת עבודתה אצל מעסיקתה, א. מ. הרמוניה ניהול בע"מ (להלן: הנתבעת); כן נתבע גמול עבודה בשעות נוספות.

2.          לאחר ששמענו את הצדדים וחזרנו ועברנו על כתבי הטענות, התצהירים והסיכומים, אנו מעדיפים, ללא כל היסוס, את גרסת הנתבעת על פני גרסת התובעת, אשר עדותה לפנינו הותירה בנו רושם קשה של חוסר אמינות והתרסה. כך, למשל - נמנעה ממבט ישיר, בעת חקירתה, והפנתה את גבה, על הכיסא המסתובב, במהלך עדוית ההגנה, כששפת הגוף שלה מביעה תוקפנות וזלזול.

3.          להלן נפרט את העובדות הרלבנטיות, הנקבעות כתשתית להכרעתנו, שהתובעת היא שבחרה לסיים את יחסי העבודה, הלכה למעשה.

דיון והכרעה

4.          הצדדים הסכימו, כי תקופת העבודה היתה מיום 4.5.05 עד 17.6.10, בה התובעת עבדה כמנהלת חשבונות בנתבעת, בשכר חודשי, בסך 3,000 ש"ח, בהיקף של חצי משרה [עמ' 1, ש' 13-10]; סה"כ - 4 שעות ביום.

5.          מלכתחילה, הממונה הישיר על התובעת היה מר משה דהן [תצהירו - נ/1 (להלן: דהן)]. בחודש 3/10, חלו שינויים במבנה בעלי המניות של הנתבעת, דבר שגרר הכפפת התובעת גם למר רפי דנטס [תצהירו - נ/2 (להלן: דנטס או רפי)], שהחל לעבוד בנתבעת כמנהל כספים.

6.          לטענת התובעת - חילופי המנהלים הביאו לשינוי "קיצוני" בתנאי עבודתה, שבא לידי ביטוי, בין היתר, בהטלת מטלות נוספות, הוספת חצי שעת עבודה ליום וסביבת העבודה השתנתה באופן קיצוני, שהתבטא ביחס משפיל ובצעקות כלפיה [ ת/1]. לדעתה, ניתן ללמוד על כך גם מתכתובות בין הצדדים. הנתבעת, לעומתה, טוענת - כי מיד עם החלפת הבעלים, הודיעה התובעת לבעלים החדשים שאינה מעוניינת להמשיך לעבוד בחברה, הואיל ואינה מוכנה להסתגל לנהלים החדשים, התובעים ממנה להגיע לעבודה בשעות קבועות ולדווח על פעילותה לממונה עליה. דברים אלה הועלו על הכתב בסיכום פגישה עם התובעת, מיום 12.5.10 [נספח א' לכתב התביעה], אותו רשמה מנהלת הנתבעת, גב' נאוה גרנות [תצהירה - נ/3 (להלן: גרנות או נאוה)].

7.          מר דנטס הרשים אותנו בעדינותו, קשה לנו לדמיין אותו צועק ואנו סבורים, כי התובעת ייחסה לו דברים שלא עשה, בניסיונה להצדיק את התנהגותה, ומבין השניים, אם היה מי שהרים את קולו וגרם לאוירה עכורה - היתה זו התובעת.

8.          במכתב תשובה, ששלחה התובעת לגרנות, ביום 16.5.10 [נספח ב' לכתב התביעה], כתבה שאין בכוונתה להפסיק את העבודה מיוזמתה [ההדגשה במקור], אך, בשל "הרעה משמעותית" בתנאי עבודתה, עקב רה-ארגון בבעלות החדשה של הנתבעת, היא תשמח "להמשיך את עבודתי כפי שנהגתי במשך 5 השנים האחרונות או לחילופין להתפטר בחזקת 'מפוטרת' בשל הרעה בתנאי העבודה." [שם, פסקה לפני אחרונה].

9.          אין פרוט של התובעת, לאיזו "הרעה" היא מתכוונת, ולדעתנו - היא מרבה להשתמש בביטוי זה, מן הסתם, כדי להכשיר את הקרקע להתפטרות "בדין מפוטר", ברם, לא היתה מוכנה להעמיד זאת במבחן ולקרוא לחוסר שיתוף הפעולה שלה עם דנטס, בשם המפורש "התפטרות". לפי האמור בתצהיר התובעת, עם הדרישות המקצועיות היתה יכולה להשלים, אולם - "דרישות אלה, בצרוף מערכת היחסים העכורה ביותר שנוצרה הביא לכדי מצב בו לא יכולתי להמשיך עוד בעבודה" [ ת/1, ס' 7]. לכאורה, לו זה היה המצב, היתה התובעת אמורה להודיע על התפטרות ולנמק אותה בתנאים שנוצרו, בהם לא ניתן לדרוש ממנה להמשיך לעבוד, אולם, כפי שאמרנו ועוד נחזור ונראה - התובעת לא היתה מוכנה ללכת עם טיעונה זה עד הסוף. גם בזאת יש כדי לדחותו, עובדתית.

10.     על פניית התובעת, דלעיל, קיבלה תגובה מפורטת מגרנות, במכתב מיום 25.5.10 [נספח ג' לכתב התביעה]; בתגובתה, חזרה גרנות על דרישת ההנהלה החדשה מהתובעת - להגיע לעבודה בזמן, לבצע מטלות בתחום החשבונות ולדווח נוכחותה לדנטס - כאשר עמדת הנתבעת היא, שאין בכך משום "הרעת תנאים". לפיכך, גרנות הציבה בפני התובעת שתי אפשרויות (להלן: מכתב גרנות).

לפי אפשרות א' - שצויין, כי היא הרצויה מבחינת הנתבעת - להמשיך לעבוד כמנהלת החשבונות ובמסגרת זו יהא עליה להקפיד על הנקודות הבאות:

·         לפעול לפי הנחיות רפי [דנטס]

·         להגיע לעבודה בשעה קבועה (בין 8:00 לבין 10:00 לפי נוחיותך) למשך 4 שעות (לא פחות) יחשב לחצי משרה למרות שחצי משרה בשבוע בן 5 ימים הינו הינה [כך במקור] גבוהה יותר.

·         להתקשר עם הגעתך לרפי לצורך קבלת מטלות לביצוע וכן בסמוך לצאתך לצורך דיווח על פעולות שנעשו לצורך עיבוד החומר וקבלת החלטות.

·         לבצע את המטלות שיגדיר רפי ולספק לו הנתונים הדרושים לעבודתו.

·         להפסיק מיידית לבצע עבודות לגורמים שונים ממשרדי הרמוניה במחשבי החברה בתוכנות החברה ובשעות העבודה.

לפי אפשרות ב' - הוצג לתובעת, במכתב גרנות, כי היות והודיעה על רצונה לעזוב את העבודה, יהא עליה לפעול כדלקמן: